אנחנו ממשיכים עם הצגת הפרק הראשון מתוך ספרו החדש של פרופסור סמילנסקי "זינוק בקריירה, מהו הצעד הבא שלך?", והפעם, החלק האחרון ש"סוגר מעגל" ומקנה לכם תמונה ראשונית על הספר ועל תכניו. אהבת? למדתם תובנה חדשה? שתפו אותנו בתובנות שלכם מתוך הטקסט בקבוצת הלינקדאין המקצועית שלנו. קריאה מהנה:
העיקרון השני הוא להתחבר לאמביציה האמתית שלך.
העיקרון הזה יוזכר לאורך כל הספר, לאורך כל התהליך המתואר כאן. הכוונה היא למוכנות להאמין שאתה יכול להגיע להישגים גבוהים, שאתה יכול להגיע למקומות בכירים יותר.
כשאני נוחת בתל-אביב או בלונדון או בפריז, אני מסתכל מהחלון ואני רואה מטוסים פרטיים. אני לא תמיד מרשה לעצמי להסתכל עליהם, אבל במציאות נמצאים שם כמה מטוסים פרטיים. וזה אומר שלמישהו יש את היכולת להיכנס עם המנהלים הבכירים שלו, עם המשפחה שלו, עם החברים הקרובים שלו – ולטוס במטוס כזה. לטוס במטוס פרטי זה לא באמת חשוב. זה לא שבאמת המטוס הפרטי בהכרח יגיע מהר יותר או בנוחיות רבה יותר ממטוס אחר. אבל יש איזושהי תחושה שהגעת. אני זוכר שבפעם הראשונה שהייתי סמנכ"ל בכיר בחברת Universal וטסתי ללוס אנג'לס מניו-יורק במטוס הפרטי של החברה, הבנתי שיש עוד עולם, עוד פסגה, יש עוד דרך. הטיסה עצמה איננה הדבר החשוב. הדבר החשוב הוא לדעת שיש עוד ולאפשר לעצמך לפנטז על ה"עוד" הזה.
ה"עוד" יכול להיות באמת קונקרטי, כספי. הרבה אנשים יגידו ששאפתנות כספית היא שאפתנות ירודה, היא לא באמת דבר חשוב. ולכן זה לא באמת חשוב אם אתה טס במטוס הפרטי של החברה או במטוס הפרטי שלך. האם יש לך את מכונית הלמבורגיני שאני רואה עכשיו מול החדר במלון שאני נמצא בו. האם הלמבורגיני הזו היא שלך או של מישהו אחר. מה שחשוב זו התחושה שמיצית את הפוטנציאל שלך. ההישגים הכספיים הם תוצאה, הם סימפטום, הם לא מטרה בפני עצמה. המטרה אינה צריכה להיות להרוויח יותר כסף. המטרה צריכה להיות למקסם את הפוטנציאל שטמון בך, את כל היכולות שיש בך, את המוטיבציה שאולי מתחבאת אצלך בפנים. ואם תגיע רחוק, גם הכסף יגיע, אבל איתו תגיע גם השפעה על הסביבה, על האנשים, על המדינה, ואולי אפילו על העולם.
השפעה שתאפשר לך לתרום ולמצב את עצמך באופן שתורם לעצמך ולאחרים. האם בתחום שלך אתה יכול להיות סמנכ"ל בחברה גלובלית ולהשפיע על אנשים ועל תוצאות בקנה מידה עצום? האם אתה יכול להיות מנכ"ל של חברה מובילה ובאמת לגרום לדברים לקרות? האם אתה נמצא בתפקיד מוביל בארגון חברתי שמאפשר תרומה משמעותית לאוכלוסייה נזקקת? לכן, העיקרון השני הוא עיקרון שלפיו עליך להתחבר לאמביציה האמתית שלך. להפסיק ללחוש לעצמך שאתה צריך להיות מרוצה ממה שיש לך. לא לומר לעצמך שמה שיש לך הוא טוב מספיק. אלא להגיד "אני רוצה להגיע רחוק, אני רוצה להגיע הכי רחוק בתחום שמעניין אותי, בתחום שאני מיועד אליו. הכי רחוק שמישהו הגיע אליו בעולם". ואם תתחבר לאמביציה האמתית הזאת, תוכל להגיע רחוק.
העיקרון השלישי שיוביל לאורך כל הספר הזה, הוא להיות אקטיבי.
זה לא יעזור אם תתחבר לאמביציה שלך, תשב בבית ותסתכל על התקרה, או תראה סרט שמראה אנשים שהגיעו רחוק, אנשים שעושים דברים מדהימים, נמצאים באפריקה ועוזרים לאנשים ללמוד איך למצוא מים ולקיים את עצמם בצורה טובה יותר, למשל. לא מספיק לחשוב "וואו, זה באמת דבר משמעותי". אתה צריך להיות אקטיבי ויש כאן שני צדדים למטבע; מצד אחד ישנו הצד המוטיבציוני – פתיחות ללמידה והתחברות לאמביציה משמעותית. ומצד שני יש את הצד המעשי – להיות אקטיבי, לפעול בצורה ממוקדת ולהשקיע אנרגיה בהתקדמות. בסופו של דבר החלום הוא החלק הראשון וההכרחי, אבל הצעדים המעשיים הם שיעשו את החלום הזה למשהו שבוודאי יקרה. חשוב שתפעל כל יום, כל שבוע, כל חודש ותשקיע אנרגיה בצורה ממוקדת כדי להתקדם. וההשקעה הזאת היא שתביא אותך למקום הגבוה ביותר.
העיקרון הרביעי והאחרון הוא הצורך בעקביות, בהתמדה ובתמיכה רגשית.
אתה צריך ללמוד להאמין בעצמך ואתה צריך לדעת בכל רגע נתון שגם אם דבר מסוים אינו מצליח היום, עדיין עליך להמשיך ולהיות אקטיבי ביום שלמחרת, כי אז הוא יגיע. שום דבר בעל משמעות אינו מושג על ידי ניסיון מהוסס אחד לעשותו וייאוש מיידי כי זה לא הצליח לך באותה פעם אחת. והדרך הטובה ביותר לאפשר לעצמך את ההתמדה הזאת, את העקשנות הנדרשת להשיג את המטרה היא באמצעות שותפים רגשיים.
כשלימדתי את הבת שלי לרכוב על אופניים, החזקתי את הכיסא בעבורה במשך כמה זמן וראיתי אותה מתנדנדת, גם פיזית וגם מפחד. והייתה לה תחושה באותו הרגע שהיא לעולם לא תצליח להתגבר על הדבר המוזר הזה שדורש ממנה להיות בשיווי משקל על כלי בעל שני גלגלים ולסובב את הדוושות ולהחזיק את הכידון – וכל זה במקביל. כל הפעילות הזאת נראתה בעיניה באותו רגע כמשהו שהיא לעולם לא תצליח להתגבר עליו. וברגע מסוים, אחרי עוד יום ועוד שעה ועוד ניסיון ועוד אימון, פתאום כל הפעולות האלה התחברו יחד והפכו למשהו אוטומטי. כשהיא רוכבת על אופניים היום היא בכלל אינה מבינה, מה הייתה הבעיה שלה במקור. למה זה נראה לה כבלתי אפשרי?
כך קורה עם כל למידה משמעותית של דבר חדש; בהתחלה אנחנו בכלל לא מבינים במה מדובר, לא מבינים מה רוצים מאתנו והאפשרות החדשה נראית ממש לא הגיונית.
אחר כך אנחנו כבר מוכנים לנסות ולפעול בדרך החדשה, אבל זה עדיין לא טבעי לנו. הכול נראה מלאכותי, אולי מתאים למישהו אחר, אבל קשה מדי לביצוע בשבילנו. ואז, לבסוף אנחנו מגיעים לשלב הביצוע האוטומטי. מה שנראה לנו כבלתי אפשרי ולאחרים אולי נראה מדהים, עכשיו הוא פשוט ומובן מאליו בעבורנו.
רואים את ההתפתחות הזאת אצל אמנים גדולים או אצל ספורטאים ברמה גבוהה.
הם עושים דברים מדהימים בצורה אוטומטית ומבלי לחשוב. וכך קורה גם עם מנהלים מצליחים במיוחד. הסביבה חושבת שהכול בא להם בקלות; שהם כנראה בעלי תכונות ייחודיות ולכן פועלים בצורה כל כך אפקטיבית ואלגנטית שאנחנו איננו מסוגלים לדמיין את עצמנו פועלים לפיה. אבל התוצאה הסופית נובעת מעקביות, מהתמדה ומתמיכה רגשית. כשעושים דברים שוב ושוב הם הופכים לאוטומטיים בעבורנו ואנחנו הופכים לאומנים בתחום, לבעלי ביצועים מדהימים. היכולת הזו לעקביות והתמדה מתאפשרת הרבה יותר כאשר יש לנו תמיכה רגשית. זו יכולה להינתן לנו מאנשים בסביבתנו הקרובה – חברים, משפחה, קולגות – שחיברנו אותם לפנטזיה שלנו והם מעודדים אותנו להמשך. הם מאפשרים לנו להתגבר על הפחדים, על ההיסוס, על תקופות נטולות אמונה פנימית. בהדרגה, ה"שותפים הרגשיים" האלה מאפשרים לנו לבצע דברים נפלאים שלא חשבנו שאנחנו מסוגלים להם.
גם בקריירה שלך אסור לך לאפשר לעצמך לשקוע בתוך תחושה שהתקדמות היא בלתי אפשרית,
אם תצליח להתמיד, בהדרגה תגיע למקום שההצלחה תיראה לך אוטומטית. שהדברים שכיום נראים לך בלתי אפשריים יתרחשו אצלך בצורה טבעית, ינבעו מתוכך כמו לרכוב על אופניים ולכן תוכל להגיע לזה. כל התפתחות דורשת אורך נשימה. שום דבר משמעותי בחיים איננו לטווח של ריצה קצרה, כל דבר דורש את הזמן שלו ואת ההתפתחות שלו. אם תישאר אקטיבי, אם תמשיך לעשות בצורה מתוכננת את מה שקבעת ואם תיעזר בתמיכה רגשית, תגיע למקומות שלא חלמת שתגיע אליהם.
ארבעת העקרונות האלה: פתיחות ללמידה ושינויים, התחברות לאמביציה האמתית שלך, להיות אקטיבי, ועיקרון ההתמדה באמצעות תמיכה רגשית – הם הדברים שיביאו אותך למקום הרחוק ביותר שאולי קשה לך אפילו לדמיין אותו היום.
אחת הדרכים להתחבר ליכולת שלך להגיע רחוק, להגיע למקום הרבה יותר רחוק ממה שהגעת אליו עד היום, היא לחשוב על אנשים אחרים שהגיעו למרחקים. לרוב, כשאתה חושב על אנשים אחרים שאתה שומע עליהם בטלוויזיה או קורא עליהם בעיתון אתה לא באמת חושב שהם כמוך, שהם דומים לך; יש אולי תחושה שזה שחקן קולנוע או שזה איזה איש עסקים בניו-יורק שהגיע למשהו שאתה לא מרשה לעצמך לחשוב שגם אתה יכול להגיע אליו. אבל מצד שני, יש לנו דוגמאות מאוד קונקרטיות של אנשים שהתחילו בישראל כמוך וכמוני, שהתחילו בלי שום רקע, בלי אבא עשיר שדחף אותם ואפשר להם או בנה להם ביזנס. בלי איזושהי יכולת יוצאת דופן שבאמצעותה כבר כשהיו בני שש הפכו להיות בן טיפוחים של מישהו מיוחד במינו. אלה אנשים רגילים שהתחילו את החיים שלהם כרגיל, שיש להם יכולות כמו לכל אחד אחר, אבל שהגיעו רחוק מאוד. חשוב להסתכל על אנשים כאלה ולומר לעצמך: "בעצם למה לא? למה לא אני? גם אני יכול להגיע". לא כתלונה בסגנון של "למה לא נתנו לי?", "למה לא אפשרו לי?", אלא כפנטזיה, כדמיון מציאותי, כדרך לחשוב שזה אפשרי: "אם הם יכולים, גם אני יכול".
כל מה שצריך לעשות זה להתמקד, לפעול בדרך הנכונה, בדרך שהובילה אותם או אנשים כמותם למקומות גדולים, רחוקים, מעניינים, בעלי השפעה משמעותית – ושתוביל גם אותך למקומות כאלה.
לספר הזה מצורף קישור לאתר אינטרנט שבו נמצאת סדרה של הרצאות מוקלטות הכוללות את העקרונות הבסיסיים שיאפשרו לך לבצע קפיצת מדרגה בקריירה שלך. לא מספיק לקרוא את הדברים האלה פעם אחת בספר הזה, אלא חשוב לשנן אותם שוב ושוב. הקישור לאתר המצורף יאפשר לך לשמוע את עיקרי הדברים לפחות פעם בשבוע ובצורה כזאת להמשיך ולעשות את כל הצעדים הדרושים כדי להגיע לקפיצת מדרגה משמעותית בקריירה.