עולם העבודה של העתיד מתקרב. בחלק מהמקרים הוא כבר כאן.
איך אתם מדמיינים לעצמכם את עולם העבודה העתידי? מפעלים מלאים ברובוטים? אוטומציה של משימות מורכבות? ואולי אתם חושבים על שינויים דמוגרפיים: עובדים מבוגרים במדינות מפותחות או מספרי שיא של עובדים צעירים שצריכים להשתלב בשווקים המתעוררים? או אולי כלכלה גלובלית, בה רב האנשים עובדים כעצמאים, ומשכירים את כישוריהם למעסיקים שונים בתנאים שהם קובעים?
העולם העבודה העתידי יכול לשלב בין כל התרחישים האלה ורבים נוספים, כשכוחות שונים משפיעים עלינו בזמן אנחנו מחפשים חיים נוחים, שכר ראוי וחברה יציבה וצודקת.
זהו נושא רחב יריעה ולכן תמוה שהעיתונות למשל, מצמצמת את נקודת המבט שלה ומתמקדת באספקט זה או אחר: אוטומציה, דמוגרפיה, עלייה בכח האדם הזמני/פרויקטאלי וכד'. אמנם קל יותר להסתכל על הדברים דרך פריזמה צרה, אבל כתוצאה מכך מאבדים במקרים רבים את הקשרים והתלויות שבין האפקטים השונים הללו. אנחנו לא יכולים לדעת היכן אנחנו ולאן אנו מתקדמים, מבלי לראות את התמונה הכוללת של השינוי העצום מתרחש בחיינו, בעבודה, בחברה – ולא נוכל לראות את זה מבלי להסתכל על הדברים במבט מלמעלה.
התמונה מתחילה להתבהר
יתכן שלא נכון לחקור את נושא תחת הכותרת שעלולה להטעות "עולם העבודה העתידי", הרומזת לכך השינויים יתרחשו רק בטווח הארוך. למעשה, כבר היום אנו עדים למגמת השינוי שמתרחשת בשנים האחרונות.
האתגר הגדול בהבנה של עולם העבודה העתידי הוא להעלות לפני השטח את ההשלכות של שלושה אלמנטים שונים – הפרט, העסקים והמעסיקים, הממסד החברתי ומוסדות שלטון – ולראות אין הם משתלבים לכיוון אחד. אילו לא יצליחו שלושתם למצוא הבנה ודרכי פעולה משולבות בכדי לתת מענה להזדמנויות ולאתגרים שבפנינו, הדרך לעולם העבודה העתידי, תהייה, במקרה הטוב, מאוד משובשת.
במקרה הטוב , כולם – הפרט, העולם העסקי והעולם המוסדי – יתייחסו לאבולוציה של עולם העבודה, כתהליך מאתגר ומלחיץ. אבל אם ההנהגה של המדיניות העסקית והציבורית שלנו תשכיל להבין לאיזה כיוון הדברים הולכים, הם יכולים לכוון את המהלכים שלהם כך שיעזרו למערך העובדים העולמי ולחברה בכלל, להתכונן לשינויים הצפויים.
להבין את העתיד של עולם העבודה
מהם המרכיבים שמגדירים יחדיו כיצד יראה עולם העבודה העתידי? כנראה שנקודת התחלה ההגיונית היא בזיהוי הכוחות הגורמים לשינויים. על פי הניסיון והמחקר, בדלוייט זיהו שלושה כוחות שמעצבים את עולם העבודה של העתיד:
- טכנולוגיה – הטכנולוגיה מתקדמת – רובוטיקה, בינה מלאכותית, חיישנים ונתונים – גורמת לכך שעבודה תתבצע באופן שונה לחלוטין. היא משנה את הדרך בה אנו משתמשים וחושבים על הכלים שעומדים לרשותנו, ועל האופן בו אדם ומכונה משלימים או מחליפים אחד את השני.
- דמוגרפיה – שינויים דמוגרפיים משפיעים על כח העבודה העולמי. ברב המקומות, תוחלת החיים עולה, ובאופן כללי האוכלוסייה נעשית מבוגרת יותר, כאשר גם שיעור הצעירים גדל, ואוכלוסיות במדינות מסוימות הופכות למגוונות יותר. יתרה מכך, הדור הצעיר יהיה ברובו בכלכלות מתפתחות, בעוד שבכלכלות מפותחות (ובסין) האוכלוסייה מתבגרת יותר ויותר.
- "כח המשיכה" – הודות לטכנולוגיה הדיגיטאלית, לשינויים במדיניות, למגמות המתפתחות בצורות ההעסקה ולגידול בכמות העובדים עצמאיים, לפרט כמו גם לארגונים, יש יותר מאשר אי פעם, גישה לאנשים ולמשאבים, ככל שיידרש ומתי שיידרש. ארגונים ועובדים פוטנציאלים יכולים לפעול בשוק הגלובאלי של הטאלנטים, שפותח בפניהם הזדמנויות לעבודה יצירתית יותר, שתעשה בארגונים קטנים יותר, בפרויקטים ספציפיים ובצורות שונות של יזמות.
בעוד קיימים כוחות נוספים המעצבים את עולם העבודה העתידי, בדלוייט מאמינים שהם חלק מהסביבה הכלכלית, או משתלבים בכוחות הנ"ל. לדוגמה, גלובליזציה היא מגמה ארוכת טווח שרק מתחזקת בזכות כוחות אלו.
לשלושת הכוחות המניעים האלה יש השפעה מכרעת על עולם העבודה:
ראשית, הטכנולוגיה משפיעה על אופי העבודה ולכן רוב הארגונים נאלצים להגדיר מחדש את מרבית המשרות. בדלוייט צופים שעיקר השינוי יבוא לידי ביטוי בהתחזקות של כישורים "רכים" כגון אמפטיה, אינטליגנציה רגשית וחברתית, היכולת להבין הקשרים ולפתור בעיות מורכבות וכד'. השפעה נוספת היא שכתוצאה מהקצב המואץ של שינויים טכנולוגיים, עובדים יהיו חייבים להמשיך ללמוד כל זמן, ובזמן אמתי, על מנת שיוכלו להישאר מועסקים.
שנית, צורות ההעסקה משתנות. בעוד שבעבר מרבית העובדים עבדו במשרה מלאה, עם שכר קבוע וזכויות סוציאליות, המגמה של gig economy (כלכלת "חלטורה" – פירוק התפקידים שמבצעים עובדים בחברות, ל"חלטורות" שמבוצעות על ידי עובדים עצמאיים שמקבלים תמורה עבור זמן מוגדר) בנסיקה, וככזו היא משפיעה על צורות העסקה: יותר פרילנסרים, מיקור-חוץ וקבלני משנה.
לשינויים הללו באופי העבודה והעובדים, יהיו השלכות משמעותיות על הפרט, על ארגונים ועל קובעי מדיניות – כולם יהיו חייבים להתאים את עצמם למציאות המשתנה.
למידע נוסף מאת דלוייט בנושא, הקליקו
איך השינויים בעולם העבודה משפיעים על ניהול ההון האנושי? – קראו בפוסטים שלנו:
האם האינטרנט של הדברים יוציא את ה"אנושי" מניהול המשאב האנושי?
הרובוטים באים! האם יחליפו את מחלקת משאבי האנוש?
המהפכה התעשייתית 4.0 והכישורים הנדרשים ממשאבי אנוש
הצטרפו לשיח המקצועי הכולל עדכונים, חדשות וקהילת מומחים מעולם משאבי האנוש והטכנולוגיה – בקבוצת הלינקדאין שלנו!
מקור: Deloitte University Press, Jeff Schwartz, John Hagel and Josh Bersin
