האם האינטרנט של הדברים יוציא את ה"אנושי" מניהול המשאב האנושי?

הכותב הוא אלי אבני, CTO בסינריון

האינטרנט של הדברים כבר כאן. איך הוא משפיע עלינו?

הבוקר נכנסתי לסלון ואמרתי ל-Alexa:
"I want to listen to CNN news".
"היא" עולה חדשה מבית Amazon ולכן מבינה (כרגע) אנגלית.
תוך מספר שניות נשמעו קולות החדשות….והחדשות לא היו משהו. אז אמרתי לה "Stop" והיא הפסיקה מיד.
רציתי לפתוח את היום עם משהו חביב אז אמרתי לה "Alexa, play Happy by Pharrell Williams". "היא" קשקשה משהו ותוך מספר שניות בקעו צלילים משמחים ופתחתי את היום עם קצב טוב ובהרגשה נהדרת….
Alexa, למי שלא מכיר, מונחת על המדף, נראית כמו קופסת שימורים מארכת, מחוברת לאינטרנט ובהאזנה כל הזמן…
Alexa שייכת למשפחת "האינטרנט של הדברים", משפחה שכוללת חיישנים, מחוונים, מפסקים המחוברים לאינטרנט ומאפשרים לנו להעביר אליהם ולקבל מהם מידע המשפיע או מושפע מהסביבה המידית בו הם מותקנים.
אזכיר חלק קטנטן מחברי המשפחה:

• צמידים העוקבים אחר נתוני בריאות וביצועים בענפי ספורט שונים,
• מפסקי חשמל, מים, תאורה ומזגנים המופעלים מרחוק,
• חיישני שינה/נשימה לתינוקות,
• ערים חכמות – רשתות של התקנים המשמשים לבקרה לצילום ולהנחיה קולית,
• התקנים לבקרת קווי יצור ואיכות התוצרת.

10 מיליארד מכשירים מקושרים נותנים לנו כיום גישה של 24/7 לכל אחד ולכל דבר, ותוך כדי כך הם משנים את הדרך בה אנו חיים ועובדים.
ההערכה היא שבשנת 2020, יהיו כבר למעלה מ- 50 מיליארד "דברים" המקושרים לאינטרנט, מתוכם, למעלה מ- 40 מיליארד יהיו ניידים.
במקביל להתפתחות "האינטרנט של הדברים – IoT – Internet of Things", מתפתחות היכולות לאיסוף וניתוח הנתונים הנאגרים בכמויות עצומות ובזמן אמיתי ע"י טכנולוגיות Big Data, דבר המשפר את היכולת "להגיב לנתונים", לתכנן מחד ולהתריע מאידך.
למגמה זו תהייה השפעה חסרת תקדים גם על ניהול המשאב האנושי בארגון ועל הדרך בה אנחנו מגייסים ומנהלים עובדים. בואו נתבונן בדוגמה מתחום ההולך ומתפשט שאנו נתקלים בו ביום יום (אלה שלא מוותרים על שעות הטלוויזיה רואים את זה בסרטים).
אתלטים מודדים בעזרת מגוון של אמצעים "לבישים" (צמידים/שעונים) המבוססים על טכנולוגיות IoT, לאיזה מרחק רצו, כמה קלוריות שרפו, כמה זמן ישנו ואפילו כמה חמצן צרכו. הכל במטרה לשפר את הביצועים שלהם ולזכות ביתרון על פני המתחרים.
בנייר עמדה של Deloitte המתייחס לנושא, אומרים המחברים ג׳וש ברסין, ג׳ו מאריאני וקלי מונהן, כי כולנו מתמודדים במהלך יום עבודה עם יותר מדי משימות ופחות מדי שעות, ולכן אנו חייבים כלים שיסייעו לנו לשפר פרודוקטיביות, בדיוק כמו אתלטים.
לדברי החוקרים, כבר היום העובדים עונדים שעונים חכמים, משתמשים בטלפונים חכמים ונושאים תגיות זיהוי חכמות לגישה למתקנים. כעת נשאר רק לעשות שימוש במידע שהם מספקים ורבדי מידע נוספים, כדי לשפר עבורם את סביבת העבודה ולייעל ביצועים עסקיים.
ודוגמאות לא חסרות: חברות משלוחים רבות כיום מצמידות חיישנים למשאיות ההובלה כדי לנטר מהירות, עצירות בדרך, מצב המוצרים בהובלה, עייפות נהגים ואפילו שימוש בחגורת בטיחות. ניתוח הנתונים מאפשר לייעל דרמטית מסלולי נסיעה, לצמצמם תדלוקים ולקבוע זמני תחזוקה מיטביים לרכב.
ב-UPS למשל, השימוש בטכנולוגיית IoT חסך 15.4 מיליון דקות בזמני ההובלה והוריד מעל 2 מיליון ק״מ של נסיעה, שהסתכמו במעל 200 אלף גלוני דלק יקר.
חברות רבות כיום מציעות לעובדים להצטייד בשעוני ספורט המודדים פעילות, קלוריות וצעדים ומסייעים לשמירה על בריאות העובד וצמצום היעדרויות. מערכות IoT אחרות מסוגלות להתמודד בהצלחה עם התנהגות המוגדרת כ״לא חברתית״ של עובד (על פי טון הדיבור, תנועות גוף וכד׳) ואילו סאנדי פנטלנד, מדען מחשב מ- MIT פיתח לא מכבר תגיות אישיות עם חיישנים, המסוגלות לבחון ולתעד כיצד אנשים מתקשרים אחד עם השני באינטראקציה בינאישית. השימוש בתגיות בניסויים ראשוניים הראה כי הן משפרות את התקשורת בין עובדים ב-18%, הלחץ ירד ב-19%, ובסך הכל גם הפרודוקטיביות של העובדים שנדגמו עלתה בכ-23%.
על ידי איסוף נתונים באמצעות טכנולוגיית IoT על פעילות העובדים כגון: פרודוקטיביות, דפוסי תקשורת, עבודה בצוות ועוד, נתונים שייתכן וקודם לכן היו נסתרים לחלוטין, יכולות כיום החברות לשפר את ביצועיהם העסקיים, טוענים החוקרים.
באמצעות ניטור הפרמטרים הללו ניתן למפות טוב יותר את סידור הישיבה של עובדים במשרד כך שעובדים עם אינטראקציה גבוהה בין אחד לשני, ישבו בסמיכות. אפשר יהיה לכוון את עוצמת המיזוג עפ"י כמות האנשים הנוכחים במשרד. "קיוסקים" מחוץ לחדרי ישיבות יאפשרו לדרג את איכות הפגישה וכך המארגנים יקבלו משוב מידי וידעו כיצד לייעל את המפגשים הבאים. ויש כמובן דוגמאות רבות נוספות.

משנים את העתיד של ניהול המשאב האנושי בארגון

כבר היום יש מספר שימושי IoT, וכאלה שיגיעו בקרוב מאוד להבשלה, אשר יחוללו מהפכה של ממש בניהול המשאב האנושי בארגון:
בריאות העובדים
"נפש בריאה בגוף בריא" אינה קלישאה. אנשים בריאים מתפקדים טוב יותר ומחוברים יותר לארגון שלהם. כל מהלך שחברה יכולה לבצע כדי לתרום לעידוד בריאות העובד הוא גם טוב לעסקים (פחות ימי מחלה, עליה בפרודוקטיביות וכד').
שעונים חכמים, מודדי צעדים ומערכות דומות יכולים בהחלט לסייע. זו הסיבה לכך שלא מעט מקומות עבודה מציידים את העובדים בשלל מכשירי מדידה. לא כדי לבדוק היכן הם היו, אלא מתוך דאגה לבריאותם.
מיקום ונוכחות
מכשירי ׳מעקב׳ יכולים לנטר תנועות של בני אדם. אם נתעלם לרגע מהפגיעה בפרטיות, נושא שיש לתת עליו את הדעת ולקבוע לגביו מדיניות ברורה בעידן ה- IoT, הרי שלמכשירים אלה יכולים להיות יתרונות מובהקים הן לארגונים והן לעובדים. הם יכולים לנטר תנועה ולהמליץ לדוגמה על מסלולים של אחיות ורופאים לכיוון החולים שלהם. אם מוסיפים לתמונה את שבבי ה- RFID, הרי שניתן לקבל מערכת יעילה ביותר לבדיקת כניסה לאזורים מוגבלים, לזהות כשלים בניהול זמן העבודה ועוד.
גיוס עובדים, עבודת צוות ולמידה
טכנולוגיות מציאות מדומה ומציאות רבודה פרצו לתודעה הכללית במהלך 2016. וכן, יש להן השפעה ברורה על שוק העבודה, למשל בתהליך גיוס עובדים. ארגונים יוכלו לדוגמה, להעריך טוב יותר מועמדים למשרה על ידי "הצבתם" בסיטואציות וירטואליות, כדי לבחון את התנהגותם במצבים שונים. יתרה מזאת, מועמדים ששוקלים האם מתאים להם לעבוד בארגון מסוים, יוכלו לחוות את התפקיד ליום אחד, לפני שיקבלו הכרעה. הם יוכלו להסתובב במסדרונות הארגון באופן וירטואלי, לפגוש מנהלים ועמיתים ואפילו להתחיל פרויקט רלוונטי.
משקפי מציאות מדומה כמו ה- HoloLens של מיקרוסופט, ישנו לחלוטין את יכולת ההמחשה של פרויקטים מורכבים וישמשו צוותי פיתוח על מנת להמחיש רעיונות ולשתף מידע.
ישנה הערכה שעד אמצע המאה הנוכחית, עובדים יוכלו להרכיב על עצמם את אמצעי המציאות המדומה, ולשלוח "אווטאר" של עצמם לעבוד לצד עמיתיהם שנמצאים מעבר לים. ועידות, פגישות, מצגות, שיחות משוב ועוד, יוכלו להתקיים בעצם במציאות מדומה.
ועדיין לא דיברנו על הטכנולוגיה הזו כאמצעי הדרכה ופיתוח עובדים באופן פרטני ואינטראקטיבי במיוחד. לעובד שלכם חסרים כישורי דיבור מול קהל? הוא יתאמן מול מנחה וירטואלי וכאשר יהיה מוכן, הוא ייכנס לאולם וירטואלי, ויפגין את כישורי הנאום שרכש בפני קהל וירטואלי. (זוכרים את Alexa? היא תעזור בלימודי שפה חדשה, בעזרה קולית בהפעלת מכשירים וכד'…).
הטכנולוגיה תיתן לארגון כלים להכשיר ולפתח את העובדים באופן זמין ומהיר, ללא קשר למיקום גיאוגרפי וללא הוצאות נלוות. כך יותר ויותר עובדים יוכלו להרחיב ידע, לרכוש כישורים ולהעלות את הערך שלהם לארגון.

האתגרים שבדרך

שאלת השאלות שמעלים החוקרים של Deloitte בנייר העמדה, היא עד כמה יהיו העובדים נכונים לשתף פעולה ולאפשר לארגון לנטר כמעט כל תנועה שלהם? הניסיון מראה שעובדים חוששים שמעסיקים יעשו שימוש בנתונים האישיים שהם אוספים עליהם, למטרות שלא יועדו אליהן מראש.
כ-75 אחוז מהעובדים מאמינים שכבר היום המעסיקים אוספים עליהן מידע ללא ידיעתם, כך שאנשים מודאגים מאפקט "האח הגדול". החשש הזה רק יגבר ככל שה- IoT יתבסס יותר.
למעשה, אם העובדים לא יראו את התועלת שהם יפיקו מהנושא, הסיכוי שישתפו פעולה קלוש. אם נחזור למשל לדוגמה של UPS, הרי שהטכנולוגיה וחיישנים למעקב וניטור משלוחים, אולי יעילה מאוד לחברה, אבל לנהגים רבים ההתערבות הבלתי פוסקת מ׳למעלה׳ נתפסת יותר כגורם "מלחיץ" המעלה את התסכול והמתח.
והסיטואציה רלוונטית לא רק עבור נהגים. בכל עבודה, בה חשים עובדים שטכנולוגיה חדשה אינה מועילה להם ישירות, הם יימנעו משימוש בה ויפתחו התנגדות.
האתגר, אם כך, הוא לתכנן אפליקציות IoT שיש להן יתרון ברור ומוחשי עבור העובדים. לדוגמה, מה אם חלק מהחיסכון שהשיגה UPS ישמש כתמריץ לעובדים? זהו ללא ספק מהלך שהיה מתקבל בברכה, מעלה מוטיבציה ומבטיח שהעובדים יסכימו לשתף פעולה עם התהליך בקלות רבה יותר.
אבל, לא תמיד מדובר רק בכסף. סביר שאם מערכות IoT יעשו את העבודה השוטפת לקלה יותר או בטוחה יותר, העובדים לא יתנגדו לאמץ אותן.

שימוש זהיר חכם

ה- IoT יכול לייצר כמות אדירה של נתונים אודות אנשים וכיצד הם מבצעים את עבודתם על בסיס יומיומי. זהו מידע ששווה זהב. אנשי ה-HR ומקבלי החלטות יכולים לעשות בו שימוש לצורך אופטימיזציה של תמהיל העובדים, איזון כישורי העובדים, דוגמת היכולת להתמודדות מהירה עם מצבים שונים, יכולת שיתוף הפעולה, גמישות מחשבתית, יצירתיות ופיתוח ארגוני.
החוקרים של Deloitte ממליצים לארגונים להתמקד בעיקר. ראשית, להגדיר מטרות – אילו בעיות רוצים לפתור, ובהתאם לכך להחליט איזה מידע רוצים לאסוף.
לשם כך, צריכה להיות אסטרטגיה ברורה לקליטת נתונים תוך הקפדה על חסיון מלא של המדדים שמתקבלים, כך שלא יהיה ניתן להשתמש בהם כנגד עובד מסוים. המעסיקים חייבים לקחת בחשבון גם את הצרכים של העובדים, לפני שנכנסים לכל מהלך חדש של הטמעת טכנולוגיה, כולל חינוך והכנת הארגון לכך, על בסיס אמון בין העובדים לארגון. שימוש בתוכניות פיילוט הוא הכרחי כאן לפני שעוברים להטמעה כוללת בארגון.
לעיתים קרובות, האתגר הגדול ביותר הוא להסיר את החשש של אנשים מהלא נודע, ע"י הסברים ברורים ואמתיים של מה הארגון מבקש לעשות וכיצד זה יועיל גם לעובדים. אם זו תהייה הגישה, הרי שככל שאפליקציות IoT ייכנסו למקומות עבודה ויהפכו לפופולריות יותר, אנשים יסתגלו לרעיון שהמידע אותו הם משתפים משמש למטרות המקדמות הדדית, אותם ואת החברה: ייעול תהליכי העבודה, הפחתת לחצים ושמירה על הבריאות.

שתפו אותנו. האם יש יישומי אינטרנט של הדברים אצלכם בארגון? איך העובדים שלכם קיבלו אותם?
הצטרפו לשיח המקצועי הכולל עדכונים, חדשות וקהילת מומחים מעולם משאבי האנוש והטכנולוגיה – בקבוצת הלינקדאין שלנו!