"ארבעה מתוך כל חמישה מנכ"לים מודאגים מהיעדר הכישורים החיוניים של העובדים, ורואים בכך איום ממשי על צמיחת הארגון." כך מעלה מחקר של WpC.
46% מהמנהלים סבורים שהדרך הטובה ביותר לסגור את פערי הכישורים, הוא באמצעות reskilling – הכשרה שמאפשרת מעבר מתפקיד שהתייתר לתפקיד אחר בתנועה רוחבית בארגון, או upskilling – הכשרה העוזרת לעובדים להתקדם ולהתפתח, לסגור פערי יכולות ולעבור לתפקידים נדרשים, כך שיתאימו לעולם העבודה המשתנה.
Reskilling ו- Upskilling רלוונטיים לכל העובדים
טעות נפוצה גורסת שהכשרה ולמידה רלוונטיות רק בשנים הראשונות של הקריירה, וכי לאחר מכן עובדים רוכשים כישורים חדשים תוך כדי עבודה. זה כמובן לא נכון, בעיקר לאור השינויים הדינאמיים שאנו חווים בשנים האחרונות בעולם העבודה, ולאלה הצפויים בקרוב.
עד סוף שנה זו, כ-80% מהתפקידים יידרשו מיומנויות דיגיטאליות, אך רק חלק מהעובדים הם "דיגיטאליים מלידה" (digitally native – כפי שמכונים צעירי דור ה- Y ובני דור ה- Z).
במקביל, עולה ההכרח בכישורים 'רכים' כגון חשיבה קריטית, פתרון בעיות מורכבות, יצירתיות וכל שאר היכולת שהטכנולוגיות החדשות של בינה עסקית, למידת מכונה, רובוטיקה וכד' לא יכולות לעשות.
לכן ל- Reskilling ו- Upskilling יש יתרונות דו-סטריים:
- ככל שהטכנולוגיות החדשות מחליפות פונקציות שביצעו עובדים, נדרשים כישורים 'קשים' ו'רכים' שהעובדים שלכם צריכים לרכוש על מנת להמשיך ולהצעיד את הארגון לצמיחה.
- המועמדים הטובים ביותר יעברו לחברות שמציעות להם Reskilling ו- Upskilling. טאלנטים מחפשים מעסיקים המציעים להם הזדמנויות לפתח את הקריירה שלהם, באמצעות רכישת הכישורים הדרושים לבצע טוב יותר את תפקידם הנוכחי ולאפשר להם להתקדם לתפקיד הבא. לכן, מתן הזדמנויות למידה הופכות ליתרון משמעותי במיתוג המעסיק.
3 נושאים שחשוב לזכור בתוכניות למידה ופיתוח עובדים
בעולם עבודה החווה עכשיו טרנספורמציה דיגיטאלית "חיי המדף" של הכישורים שלנו מתקצרים כל הזמן. הצורך ללמוד ולהתפתח באופן רציף על מנת להישאר רלוונטיים בעולם העבודה, גדול משהייה בכל נקודת זמן קודמת בהיסטוריה ואנחנו זקוקים לסט מעודכן של כישורים ומיומנויות.
לכן כל חברה חייבת להכין תוכניות למידה ופיתוח עובדים שמתחשבות באלמנטים הבאים:
1. למידה ב"ביסים קטנים" יעילה יותר להתפתחות לאורך זמן
למידה בשיטות המסורתיות סבלה משלוש בעיות מרכזיות:
- המידע המקיף שמועבר בקורסים חד פעמיים, לא נקלט וסביר שיישכח לחלוטין, אם העובד לא יישם אותו באופן שוטף בעבודה היומיומית.
- מפגשי למידה ממושכים, ללא רלוונטיות מידית לעובד, ישאירו אותו חסר עניין ומנותק.
- למי יש זמן לקורסים ממושכים?
זו הסיבה שהתכנים נבנים כיום מפרקים קצרים וקלים לעיכול, בסגנון שדומה לסרטוני ה- "how-to" של YouTube או לסמינרים של TED. כך כל עובד יכול לבחור ללמוד את מה שרלוונטי לו, מבלי להקדיש זמן רב לקורס ארוך ולינארי כבעבר.
2. עובדים רוצים סט כישורים בין-תפקודי
למידה לא נועדה רק לעזור לעבוד לבצע טוב יותר את עבודתו. Reskilling ו- Upskilling נועדו למנף באופן כללי את יכולת ההעסקה של אדם ולהעשיר את מסלול הקריירה שלו. חברות צריכות להשקיע בתוכניות למידה ופיתוח עובדים, הניתנות להתאמה אישית ומאפשרות לעובד להתמקד בנושאים המעניינים אותו.
3. למיומנויות 'רכות' יש חיי מדף ארוכים יותר ולכן הן דורשות יותר תשומת לב
אנחנו אמנם בעיצומה של מהפכה דיגיטאלית, אבל 91% מהמנהלים במחקר של WpC אומרים שזה לא מבטל ואפילו מחזק את הצורך בכישורים אנושיים ומיומנויות 'רכות', בלעדיהן לא ייתכנו חדשנות ופתרון בעיות עסקיות.
כאן נכנסים לפעולה כלי המשחוק (Gamification), המציאות הווירטואלית ומציאות הרבודה. טכנולוגיות אלה מאפשרות לאנשים לחוות סיטואציות בחיים האמתיים במובן וירטואלי, לפעול ולהגיע למסקנות עצמן בסביבה בטוחה. הם מאפשרים רכישת סט מיומנויות כגון יצירתיות, אמפטיה, יכולת שכנוע, אינטליגנציה רגשית ועוד, שלא ניתן ללמוד באף כיתת לימוד.
הטכנולוגיה בשירות ה- Reskilling ו- Upskilling
מערכות למידה מתקדמות מאפשרות כיום חיבור בין תכנים מסוגים שונים, לכלל חווית למידה משולבת. מערכות אלה יכולות גם להמליץ על תכני הדרכה ברמת המיקרו, ו"לדחוף" אותם לאנשים המתאימים, בזמן המתאים ביותר, עד להשלמת מערך הדרכה מקיף, מותאם אישית.
עובדים מצפים לתוכן שאפשר לגשת אליו בכל עת, מכל מקום ובאמצעות הנייד שלהם. זו אמנם אינה מגמה חדשה, אלא שהביקוש של העובדים, עולה על ההיצע של הארגונים. למעלה מ-75% מהלומדים, מבצעים לפחות חלק מהלמידה שלהם באמצעות המכשיר הנייד, ו-99% מהם חושבים שהפורמט שיפר את איכות הלמידה שלהם.
ואל תשכחו, אנשים הם חברתיים מטבעם. הם מחפשים שיתוף פעולה חברתי במקום העבודה, ומצפים שתהיה להם פלטפורמה מקשרת בין אנשים, מידע, תוכן ותהליכים הדרושים להם כדי לבצע עבודה.
המורכבות הגוברת של עולם העבודה, עלייתו של כוח העבודה הזמני, הפרילנסרי, ו"כלכלת החלטורה" (Gig Economy) והרצון לעבוד מכל מקום ובכל זמן, יגבירו את הצורך בשיתופי פעולה חברתיים ובכלים לשיתוף ידע.
ובהזדמנות זו, אנו ממליצים לכם לקרוא שני מאמרים רלוונטיים מאת תמר בראל, מנהלת תחום Talent Management בסינריון, שהתפרסמו בכלכליסט:
הייתם הולכים לרופא שלא עבר השתלמות 10 שנים?
עשרת הטרנדים הבולטים בלמידה ארגונית ב- 2020
הצטרפו לשיח המקצועי הכולל עדכונים, חדשות וקהילת מומחים מעולם משאבי האנוש והטכנולוגיה – בקבוצת הלינקדאין שלנו!
