מנהלי משאבי-אנוש ומגייסים – מצאנו עבורכם בדיחה ברשת, עם מוסר השכל בסוף…
בדיחה דווקא מתחילה בטרגדיה:
סאלי מייסון, מנהלת משאבי-אנוש, נדרסה למוות כשחצתה את הכביש בעודה משוחחת בטלפון הנייד. נשמתה עלתה לשערי גן עדן, שם קידם את פניה מלאך. "ברוך בואך לגן עדן" אמר המלאך, "כמו בכל המקרים, לפני שתתמקמי, אנו רוצים לתת לך את ההזדמנות לחוות גם את גן העדן וגם את הגיהינום. לכן נעניק לך יום פה ויום שם, בכדי שתוכלי לקבל החלטה היכן את רוצה להיות לנצח נצחים".
"מעולה" ענתה סאלי, "למרות שאני בטוחה שאבחר בגן עדן. אלא שמעולם לא הייתי בגיהינום, אז לך תדע…."
וכן מצאה עצמה סאלי, במעלית אינסופית היורדת למעמקי הגיהינום.
כשהגיעה לבסוף, מצאה עצמה על חוף ים עם חולות זהובים ושמיים כחולים. בעוד הגלים שוטפים ברכות את כפות רגליה, הגיעה לבר משקאות עם ברמן מהמם שהגיש קוקטיילים מרעננים. מאחרי הבר נגלה לעיניה מלון יוקרתי, עם אורחים מחייכים שקיבלו את פניה. רבים מהם היו עמיתים שהכירה בחייה כמנהלת משאבי-אנוש. הם ישבו יחד, פטפטו, העלו זיכרונות, יצאו לשחייה, וכשהשמש הזהובה שקעה מתחת לאופק, הלכו כולם למלון לארוחת מלכים. היא אפילו פגשה את סטן, עמית לשעבר שהתעמר בה לא מעט בעבר, והפעם היה לבבי כלפיה. היא הרהרה בליבה: "הוא ממש לא השטן שחשבתי"…
גן עדן או גיהינום?… סאלי נהנתה מכל רגע בגיהינום, אבל 24 השעות הסתיימו והיא נכנסה למעלית בדרך לגן העדן. כל חבריה חייכו ונופפו לשלום בשעה שנעלמה בין העננים.
לאחר פרק זמן שנדמה כאינסופי, הגיעה לגן עדן ופגשה שוב את המלאך בשער. "אוקיי, עכשיו הגיע הזמן לבלות 24 שעות בגן עדן" אמר המלאך. סאלי מצאה לעצמה מקום על ענן רך, והצטרפה לאחרים שישבו מסביב, כשהם מפטפטים בשקט, מנגנים בקתרוס ובנבל… כולם היו נחמדים, אבל זה ממש לא היה דומה לכיף שחוותה בגיהינום.
למעשה, נראה היה לסאלי ש- 24 השעות האלה לא יסתיימו לעולם. לבסוף הגיע המלאך ושאל: "ובכן, בילית 24 שעות בגיהינום ו- 24 שעות בגן עדן. היכן תרצי לבלות את הנצח?"
סאלי ענתה ללא היסוס: "ברור שבגיהינום", והמשיכה, "אני לא מאמינה שאני אומרת את זה, משום שלפני שהגעתי הייתי בוחרת בגן עדן, אפילו מבלי להציץ לגיהינום. אבל עכשיו, אחרי שביקרתי שם, אין לי ספק שזה המקום בשבילי. גן עדן בסדר, אבל אני מעדיפה לבלות את הנצח בגיהינום".
המלאך הנהן בראשו וליווה אתה למעלית שלקחה אותה בחזרה לגיהינום. אלא שכאשר הגיעה לשם, הכל נראה שונה.
סאלי מצאה את עצמה עומדת בלב שממה לוהטת, יבשה ומסריחה. כל מה שראתה מסביב היו הררי זבל, ביוב זורם וצחנת מוות. כל חבריה הישנים והחדשים, הסתובבו לבושים בסחבות, מנסים ללקט שאריות אוכל מעופשות. סטן ניגש אליה ובירך אותה לשובה, כשמבט מרושע בעיניו.
"אני לא מבינה מה קורה פה" אמרה סאלי בבכי, "כשהגעתי לכאן אתמול, הכל היה נפלא: האוכל, המשקאות, השמש, החוף הנהדר והשמיים הנקיים. עכשיו הכל שממה, צחנה וכולם מחפשים בזבל משהו שאולי ניתן להכניס לפה."
סטן הביט בה וגיחך: "אתמול ניסינו לגייס אותך. היום את כבר חלק מהצוות"…
… ותחשבו על זה….???
אנו מזמינים אתכם להצטרף לשיח המקצועי הכולל עדכונים, חדשות וקהילת מומחים מעולם משאבי האנוש והטכנולוגיה – בקבוצת הלינקדאין שלנו!
